יום רביעי, 8 בדצמבר 2010

עסקים חברתיים – הזדמנות חדשה לארגונים חברתיים

מאת: עו"ד גליה פיט

החצר הנשית היא עמותה המסייעת לנערות ולמתבגרות אשר חיות במצבי מצוקה באזור יפו. החצר מהווה מרחב פתוח לנשים צעירות לשהות בה, לשוחח עם עובדות מהתחום הטיפולי, להשתתף בחוגים מעשירים, ללמוד על השתלבות בתעסוקה ואפילו ליהנות מתספורת מקצועית וטיפול לשיער מבית שוקי זיקרי.


עמותת "החצר הנשית" נתמכת על ידי פילנתרופיה (נדבנות), כלומר היא מתקיימת בזכות תרומות של כסף, שירותים ומוצרים וכן שעות התנדבות של אנשים אשר מעריכים את הפעילות של העמותה, ומכירים בחשיבותה ובתרומתה הרבה לנערות ולנשים הצעירות הנזקקות לסיועה. אפשר לראות בלינק כאן את רשימת הארגונים אשר תורמים לפעילות הענפה והחשובה של "החצר הנשית".

פילנתרופיה היא אמצעי חשוב לקיומו של המגזר החברתי בישראל שמרבית העמותות משתייכות אליו. נדבנים פרטיים, קרנות תרומות ייחודיות וגופים עסקיים רבים בעולם ובישראל תורמים מכספם כדי לסייע לעמותות ולארגונים התנדבותיים שונים, הנמנים עם המגזר החברתי. התרומות מאפשרות לארגונים לעסוק בפעילויות בתחום החינוך, הרווחה, התרבות, הספורט, הבריאות וזכויות האדם, ולפעול לטובת אנשים אשר זקוקים לסיוע מיוחד בתחומים אלה.

אולם ארגוני המגזר החברתי הפועלים בישראל מבינים כיום כי יש סכנה בכך שכל פעילותם תתבסס על תרומות ועל פילנתרופיה. וזאת משום שתרומות אינן מובטחות, ויש להשקיע מאמץ רב כדי להמשיך ולגייס תרומות או לגייס תרומות חדשות מידי שנה. בנוסף, בעקבות המשבר הפיננסי שפקד את העולם בשנים האחרונות וגם בעקבות היחלשות שער הדולר אל מול השקל, קשה עוד יותר לגייס תרומות.

לכן יותר ויותר עמותות וארגונים במגזר החברתי מתעניינים באפשרות להקים "עסק חברתי". הכוונה היא לפעילות במודל עסקי שמייצרת הכנסה ורווח – כמו כל עסק. אלא שהמטרות של העסק הזה הן חברתיות וקשורות, בדרך כלל, לפעילות של הארגון החברתי. כך במקרה של "החצר הנשית", הארגון מתכוון להקים חנות בגדים ואביזרי אופנה. לחנות יש מספר מטרות: הראשונה היא להיות רווחית - בכסף שתרוויח החנות תוכל העמותה להשתמש לצורך מימון שאר הפעילויות שלה (כגון חוגים, מספרה, הדרכות לתעסוקה ועוד). שנית, בחנות תוכלנה לעבוד נערות ומתבגרות אשר נעזרות בשירותי העמותה. ההזדמנות לעבוד בחנות היא מיוחדת, משום שבעזרתה אפשר לרכוש מיומנויות וכישורי עבודה שישרתו את הנערות כאשר תצאנה לעבודה בשוק החופשי, ובאותה העת תוכלנה הנערות להרוויח כסף מעבודה. המטרה השלישית גם היא חשובה: לאפשר לנערות לקנות בגדים מעוצבים וחדשים במחיר מוזל.

אז מה בעצם ההבדל בין "עסק רגיל" ל"עסק חברתי"? חייבים להודות שעדיין אין הגדרות חוקיות ברורות ל"עסק חברתי". אבל, מקובל לומר ש"עסק חברתי" קם כדי להשיג מטרה חברתית, כגון חממה תעסוקתית לאנשים שמתקשים להשתלב בשוק התעסוקה, הנגשת שירותי בריאות, יצירת מודלים חדשים של חינוך והוראה. כמו "עסק רגיל" העסק החברתי צריך להיות רווחי: כלומר כל ההכנסות ממנו צריכות לכסות את כל ההוצאות שלו. אבל, אולי ההבדל המשמעותי ביותר הוא שבעסק חברתי לא מקדשים את הרווח הכספי אלא את המטרה החברתית, כלומר לא שואפים כל הזמן להרוויח יותר כסף מהעסק, אלא להרוויח יותר הישגים חברתיים מבלי להיכנס לגרעון (חסר) כספי.