על חולי נפש בהליך הפלילי

מאת: עו"ד איתי הרמלין, הקליניקה לזכויות בהליך הפלילי

מדי זמן מה אנחנו שומעים על מקרי אלימות קשים שבהם החשוד או הנאשם טוען כי איננו שפוי. רבים מכם אומרים לעצמם בוודאי כי מובן מאליו שמי שרצח אדם קרוב לו אינו שפוי. אחרים חושבים כי מדובר בניסיון של מבצע עבירה להימלט מעונש, וחוששים שיחזור להסתובב כאדם חופשי ויפגע גם באחרים.
חשוב לדעת כי המונח "חולה נפש" במובנו המשפטי שונה ממובנו בחיי היום-יום. לא כל "משוגע"/מטורף"/"פסיכי" הוא חולה נפש במובן המשפטי.

נפשו של אדם כמעט תמיד אינה "מושלמת". לכולנו קווי אישיות בולטים מסוימים. אצל אחדים מדובר בקווי אישיות כל כך קיצוניים או מודגשים, שהפסיכיאטריה רואה אותם כ"הפרעת אישיות". כך למשל הפרעת האישיות הנרקיסיסטית, קרויה על שם גיבור מן המיתולוגיה היוונית שהתאהב במראה של עצמו והפך לפרח הנרקיס. ההפרעה הנרקיסיסטית מתייחסת אם כן לאנשים המאוהבים בעצמם. הפרעת אישיות נוספת היא אישיות תלותית, שמתבטאת בפיתוח תלות קשה באדם אחר והימנעות מוחלטת מקבלת החלטות. המפורסמת בהפרעות האישיות היא הפרעת האישיות האנטי-סוציאלית (שהלוקים בה מכונים: "פסיכופאתים" או "סוציופתים"). הפרעת אישיות זו מתאפיינת בהתנהגות בניגוד לנורמות חברתיות. בין העבריינים ניתן כמובן למצוא רבים שלוקים בהפרעה זו. אולם איש מבין הלוקים בהפרעת אישיות כזו או אחרת אינו נחשב לחולה נפש במובן המשפטי. גם מי שלוקה בחרדה, אובססיה או הפרעת אכילה איננו חולה נפש. ככלל הפרעת אישיות, הפרעת חרדה, אובססיה, הפרעת אכילה וכד' אינן פוטרות אדם מאחריות פלילית – כלומר, הוא ייענש ככל עבריין אחר.
חולה נפש במובן המשפטי הוא אדם שתפיסת המציאות שלו לקויה – כלומר, הוא מדמיין שקורים דברים שאינם קורים כלל: לוקה בהזיות ובמחשבות שווא. התופעות המפורסמות ביותר בהקשר זה הן של פרנויה (מחשבת שווא כאילו יש מי שרודף אותו) ושמיעת קולות שמצווים עליו לעשות דברים, קולות שאינם קיימים במציאות.
כדי שיקבע שאדם אינו אחראי למעשה עבירה שביצע, עליו להוכיח שהיה באותו זמן חולה נפש, ושביצע את העבירה כתוצאה מן המחלה (לא הבין מה שהוא עושה או לא יכול היה להימנע מלעשות את מה שעשה). חולה נפש המבצע עבירה בלי קשר להיותו חולה נפש, אינו פטור מאחריות למעשיו. לעומת זאת, אדם המוכר כחולה נפש, ונקבע שפגע באחר, כיוון שדמיין שאותו אדם תוקף אותו או כיוון ששמע קולות "אלוהיים" שציוו עליו לפגוע באותו אדם, עשוי להיות פטור מאחריות פלילית למעשיו. במקרה כזה הוא לא יקבל עונש אלא יישלח לטיפול פסיכיאטרי – בחלק מן המקרים בבית חולים שמור, שממנו יוכל להשתחרר רק לפי החלטה של ועדה מיוחדת שבה יושבים פסיכיאטרים ומשפטנים
אדם ש"אינו כשיר לעמוד לדין", הוא מי שבזמן המשפט שלו אינו מבין את הליכי המשפט, אינו יכול לתקשר עם עורך הדין שלו ואינו יכול לסייע לעורך הדין להגן עליו - בגלל מחלת הנפש שהוא לוקה בה. במקרה שכזה הליכי המשפט יעוכבו בזמן שהוא יטופל בטיפול פסיכיאטרי. אם בעקבות הטיפול ישתנה מצבו והוא יהיה מסוגל להבין את הנעשה במשפט ולסייע בהגנתו, ניתן יהיה לחדש את הליכי המשפט.

חשוב לזכור כי רק מעטים מבין העבריינים הם חולי נפש במובן המשפטי, ומעטים עוד יותר הם כאלו שעברו עבירה כתוצאה ממחלת נפש שהם לוקים בה.

למעטים שעברו עבירה כתוצאה מבעיות בתפיסת המציאות – הפרעות חשיבה והזיות – אין אשם מוסרי בהתנהגותם, ולכן החליטה החברה שאין מקום להענישם.

תמונה: פליקר

עו"ד איתי הרמלין

הקליניקה לזכויות בהליך הפלילי

נגישות למידע על עסקאות המקרקעין בישראל – חוק חופש המידע

מאת: עו"ד אורה בלום

אחת העסקאות היקרות ביותר שעושה אדם במהלך חייו היא רכישת דירה. כאשר משפחה מעוניינת לקנות דירה יש שיקולים רבים שעליה לקחת בחשבון. שיקול ראשון הוא השיקול הכלכלי, כלומר- סכום הכסף שהמשפחה יכולה ומעוניינת להשקיע בקנית דירה. שיקולים נוספים הם המיקום של הדירה, גודל החדרים, מספרם, הקומה בבניין, האם יש מעלית או אין, האם הדירה נמצאת בסביבת מגורים בטוחה, האם היא קרובה לגני ילדים, לבתי ספר , לקופת חולים, ועוד. כדי שמשפחה תוכל לקבל החלטה שיש לה השפעה כה גדולה על חייה, רצוי שיהיו לפניה כל הנתונים שהיא צריכה לדעת.

למרבה הצער יש גורמים שבאופן מכוון יוצרים מידע מטעה באשר למחירי הדיור, במטרה לקדם אינטרסים שונים. גורמים אלה מנצלים את חוסר הידיעה של הציבור הרחב ואת חוסר היכולת של הציבור לקבל נתונים אמיתיים. וכך למשפחה שמעוניינת לקנות דירה אין דרך לבדוק לעומק את האפשרויות העומדות לרשותה, משום שאין בידה נתונים אמיתיים שיסייעו לה לקבל את ההחלטה.
נתונים אלה מצויים אצל גוף ממשלתי שנקרא "רשות המיסים", ועד לא מזמן סירבה רשות המיסים לגלות אותם לציבור הישראלי.
אך כל זה היה נכון עד לתקופה האחרונה, ועל כך אני רוצה לספר לכם:
לפני כשנתיים הגישה הקליניקה לדיור, קהילה והתחדשות אורבאנית, עתירה נגד רשות המיסים בבית משפט לעניינים מנהליים. העתירה הוגשה בשם שני חוקרים בתחומי כלכלה ומקרקעין - ד"ר אפרת טולקובסקי מאוניברסיטת תל-אביב וד"ר דני בן שחר מהטכניון בחיפה. העותרים דרשו לאפשר להם ולציבור הישראלי כולו גישה לנתונים הנמצאים ברשות המיסים, על עסקאות המקרקעין (קניה ומכירה של קרקעות, בתים ודירות) המתרחשות בישראל.
העתירה התבססה על חוק חופש המידע, שהוא חוק חדש יחסית, משנת 1998. עוד לפני חקיקת חוק חופש המידע, ביסס בית המשפט את זכותו של הציבור לקבל מידע. נקבע כי זוהי זכות בסיסית הנגזרת ממהות המשטר הדמוקרטי: משטר דמוקרטי מבוסס על כך שהעם בוחר את נציגיו, ובתהליך זה חובה לתת לעם מידע על הבעיות שבהן עליו להכריע. נקבע כי במשטר דמוקרטי העם צריך לדעת את המדיניות, כדי שיוכל לגבש כלפיה עמדה, לבחון האם הוגשמה, לבקר אותה, לפקח עליה ולשנותה.
כשנחקק חוק חופש המידע, קיבלה הזכות לקבלת מידע מעמד חוקי. ההכרה בה התקבלה בצורה כללית ורחבה בסעיף 1 לחוק - הקובע כי "לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם להוראות חוק זה".
חשיבותה של הזכות לקבל מידע נעוצה בין השאר בכך שהמידע מגביר את אמון הציבור ברשות השלטונית. הרשות השלטונית נועדה לשרת את הציבור כל מה שיש בידיה מיועד לטובתו של הציבור.
על פי החוק, הזכות למידע מוגנת גם אם היא פוגעת בזכויות אחרות כמו הזכות לפרטיות. לדוגמא: בעתירה שהגישה הקליניקה דרשו העותרים נתונים הכוללים את מחיר העסקה (בכמה נמכרה הדירה או הקרקע?), התאריך שבו בוצעה העסקה, כתובת הדירה שנמכרה, שטח הדירה, הקומה שבה היא ממוקמת, מספר החדרים בה ועוד...
העותרים טענו בעתירתם שנתונים אלה חיוניים ובעלי ערך רב למחקר האקדמי, וכי חשיפתם תשפיע רבות על התנהלות שוק המקרקעין/ הדירות בישראל. חשיפת הנתונים תשיג את היעדים המרכזיים הבאים:
 חשיפת הנתונים תמנע הפלייה של אוכלוסיות חלשות (כלומר- לכולם תהיה אפשרות שווה להשיג את הנתונים ולקבל את הידע הנחוץ להם לרכישת דירה ).
 חשיפת הנתונים תגביר את הבקרה ואת הפיקוח על עסקאות המקרקעין. הדבר יביא לשיפור האמינות בביצוע העסקאות, שכן תגבר השקיפות ותפחת הסודיות.
רשות המיסים טענה כנגד העותרים כי חשיפת הנתונים האלה תפגע בפרטיות של הצדדים המעורבים בקניה ובמכירה של המקרקעין. לכן, טענה רשות המסים, שאין לאפשר גישה לחלק מהנתונים שביקשו העותרים.
בית-המשפט קבע שאין כל מניעה לאפשר לציבור הרחב נגישות לנתונים אלה, כל עוד שמות האנשים המעורבים בקניה ובמכירה אינם מופיעים במאגר הנתונים. לכן הורה בית המשפט לרשות המיסים לפתוח את מאגר הנתונים ולהנגיש אותו לציבור.
כתוצאה מעתירה זו פתחה רשות המיסים מאגר מידע באינטרנט, שיש בו כל הנתונים על עסקאות המקרקעין, שאותם דרשו העותרים לחשוף.

קרידט תמונה: flickr-Rosalyn Davis