לנשום את רמת חובב

מאת כפיר אמון (הקליניקה לצדק סביבתי)

הקליניקה לצדק סביבתי מתמודדת בימים אלו עם מספר סוגיות עקרוניות וחשובות בתחום הסביבה. מתוך סוגיות אלו בחרתי לספר על סוגיה אחת בוערת, העוסקת במצב הבלתי נסבל שבו חיים אזרחים בישראל. אני מתכוון לתושבי הכפר הבלתי מוכר על ידי המדינה, וואדי אל נעם. סיפור המעשה מתחיל כמו כל סיפור טוב, לפני שנים רבות, או ליתר דיוק בשנת 1975. אז הוקמה המועצה האזורית-תעשייתית רמת חובב, שבה פועלים המפעלים המזהמים במדינה. לא פעם מתרחשות תקלות במפעלי רמת חובב, שבגללן נפלטים לאוויר חומרים מזיקים. בעקבות זאת הוחלט על הקמת "אזור ביטחון" ברדיוס של 5 ק"מ סביב המועצה. באזור הביטחון חל איסור על שימוש בקרקע (יש לציין כי באר-שבע מרוחקת מרמת חובב כ-12 ק"מ, כלא באר-שבע מרוחק 8 ק"מ ועיר הבה"דים עתידה להיות מרוחקת כ- 9 ק"מ). וואדי אל נעם הוא כפר בדווי, שבו 8,000 תושבים, כמחציתם ילדים – והוא שוכן קילומטר אחד בלבד מרמת חובב. ישנה מחלוקת רבת שנים בין המדינה לבין תושבי הכפר בדבר חוקיותו של היישוב וזמן הקמתו המדויק. המדינה טוענת כי התושבים הם אלה שבאו אל המטרד, ואילו התושבים טוענים כי המטרד בא אליהם. מזה 15 שנים מתנהלים מגעים בין המדינה לבין נציגי הכפר על העתקתו והרחקתו מאזור רמת חובב. הקליניקה בחרה להתעלם מן השאלה "מי היה שם קודם", ולמקד את העתירה בסכנה הנשקפת לתושבי הכפר כתוצאה מרמת חובב. ברור כי המשא ומתן על העתקת הכפר יארך עוד שנים רבות, ולאחריו תחל בניית המשכן החדש, שתארך אף היא שנים רבות. על כן העתירה באה לתקן את המצב הקיים, שבו חיים אנשים תחת איום מתמיד של חומרים מסוכנים. העתירה באה להתמודד עם העובדה המצערת שכיום תושבי הכפר אינם יודעים על התרחשות תקלה המערבת חומרים מסוכנים ברמת חובב. הם יודעים על כך רק לאחר שהם חשים באחד התסמינים כתוצאה משאיפת חומרים אלו. אין כל נוהל המתריע בפני תושבי הכפר על תקלה ברמת חובב. העתירה של הקליניקה לצדק סביבתי מבקשת לקבוע נהלים מסודרים להתמודדות עם המצב. הנה כמה פתרונות שהצענו למדינה: א. לערוך פעולות הדרכה ותרגול לתושבים בנוגע להתנהגות ראויה בעת אירוע חומרים מסוכנים. ב. להודיע מיידית בכריזת המסגדים על אירוע חומרים מסוכנים, לפי מידע שיועבר ישירות מרמת חובב. ג. להתקין צופרים בשטח הכפר שיתריעו על אירוע חומרים מסוכנים. ד. לחלק ביפרים לנציגי הכפר שבהם יקבלו הודעה מתאימה. ה. ליישר את תוואי הקרקע, כדי לאפשר לתושבי הכפר להימלט מן המקום בעת אירוע. ברור לנו כי הצעותינו אינן פותרות את הבעיות העקרוניות של התרחשות אירוע חומרים מסוכנים ושל קירבת התושבים לרמת חובב, אלא מתמקדים במתן התרעה ראויה. הסיבה לכך היא שאין לתושבי הכפר יכולת להתמודד עם האירוע עצמו, שכן אין בכפר מבני קבע אטומים שניתן להסתתר בהם בעת אירוע. אנו סבורים כי לכל הפחות זכותם של התושבים לדעת על אירוע חומרים מסוכנים בעת התרחשותו - כמו יתר התושבים סביב רמת חובב, ולנסות ולהתגונן ממנו. נציגי המדינה בודקים כעת את הצעותינו, כדי לפתור את הבעיה מבלי שיהיה צורך בעתירה. בנימה אישית – אני מאוד סקפטי שאכן יימצא הפתרון בסבב שיחות זה בין הצדדים, וכרגע אני מניח כי נשוב לבית המשפט לצורך הכרעה. ניתן לראות בתמונה את רמת חובב מוואדי אל-נעם.